המסע המופלא

Here are just some poems in Hebrew I wrote during the trip, but haven't uploaded at the time. Now I do it as I'm preparing the hard-copy of the blog.

כמעט שנה חלפה מאז שחזרתי מהטיול, ושנת הלימודים הראשונה שלי באוניברסיטה העברית הסתיימה (לא כולל מועדי ב'). התחלתי כבר להדפיס חלק מהתמונות והחלטתי שזה הזמן גם להדפיס את הבלוג, כדי לשמור עותק קשיח שלו. לרגל המאורע החגיגי, החלטתי להוסיף כמה שירים והגיגים שכתבתי במהלך הטיול בפנקס הכתובות שלי, אבל לא העליתי בזמנו לרשת (כנראה, כי לא הייתה עברית זמינה).

במהלך הטיול באי השמש (ב-8.7.04) כתבתי שני הייקוים:

על אי השמש
אגם תכול מול רקיע
דרך לפסגה

הר כמו צב רובץ
עב משתקף במים
דרך ארוכה

אני חושב שההייקו השני מתייחס לנוף הבא:



וזו ההשראה לראשון:



במהלך הטיול עם אלעד וגיא מקריית-אונו היו לי לבטים קשים כיצד להמשיך את הטיול (אם ללכת להתנדבות בפרו אם לאו , נדמה לי). לפני ההיקוים שירבטתי את ההגיג הבא: "הפחד מחרטה הוא המשתק אותי?"

לאחר מכן הגענו לאוליאנטאיטמבו (בדרך למאצ'ו פיצ'ו). נדמה לי שלא הרגשתי כל כך טוב, אבל כדי להעביר את יום ההמתנה טיילתי קצת לאורך הנהר (כך כתבתי בפנקס אבל נדמה לי שזה היה בעצם נחל) וכתבתי עוד הייקו (סוגה ספרותית חביבה עלי) ב-17.7.04:

במים גועשים
אבן עומדת בלי נוע
סערה קרבה




כחודש מאוחר יותר הייתי במסע בג'ונגל עם היידן, ורה ומרקו (אגב, עם היידן האוסטרי שמרתי על קשר מסויים בדוא"ל). ביקרנו בקהילה אינדיאנית בביתניה ורחצנו שם בבריכה טבעית שנוצרה באפיקו של הנחל. בעודי מתייבש בשמש כתבתי את שני ההייקוים הבאים ב-28.8.04:

מעל הבריכה
מונח גזע עץ גדול.
מי הניח אותו?

הדגים אינם
נראים. אך צילם נראה
היטב בבריכה.

והוספתי: "ביתניה -מקום שטוף שמש ורגוע בג'ונגל הפרואני"



בהמשך המסע כתבתי את שני השירים הכאים (ההערות בסוף השיר הופיעו בפנקס):


דרך הכילה
אני רואה
שני אנשים
עצים טרופיים
צלחת לווין
ליד בית עץ
בעודי שותה
יין קידוש מתוק
בערב שישי
חצי שנה לשחרור.

(3/9/04, עולם חדש)

מגיע הרגע הזה
שבו הספינה יוצאת מהנמל
ואתה מרגיש
רוח חדשה מנשבת בך.
הקשיים של אתמול והבוקר
נראים רחוקים
חסרי משמעות
לנוכח הדרך

(5/9/04, היציאה מטימפיה לעבר פונגו דה מניקה, לאחר קלקול קיבה)


אם אינני טועה, הסיבה ששתינו יין באותו ערב, הייתה כי מרקו (הפרואני) הזהיר אותנו לבל נעבור עם אלכוהול בפונגה דה מניקה, שמא הדבר ישית עלינו מזל רע. זה לא הפריע לורה (הפינלנדית) להטמין בתיקה ליקר סלמאק פינלנדי שממנו נהננו מאוחר יותר, בעת הטיול הרגלי. הנה תמונה שאולי צולמה בזמן השייט מטימפיה, ואולי לא:



אולי היה עלי לציין את זה בתחילת הרשימה הזו - סבי ג'ורג' נפטר ביום שישי האחרון. יוצא, שהשהות שלי בסטוקהולם לפני שנה ושליש, הייתה הפעם האחרונה שראיתיו. עכשיו, כשאני קורא שוב את קטעים שכתבתי בסטוקהולם, אני שם לב שכל לא הזכרתי שלנתי אצלו כל הזמן הזה (ואצלו אף כתבתי את השיר שמופיע שם) ויחד איתו הלכתי למוזיאון, להצגה, לפלאפל... כנראה אז לא חשבתי שלא אראה אותו שוב. יהי זכרו ברוך.

// posted by Ariel @ 19:54 |

Just one update so the blog doesn't die out...
More then half a year after the big trip, it seems like a far away experience. Some memories have faded, other have sharpened, but in general I'm so wrapped with (hard) studies, so I haven't even developed the photos yet...

// posted by Ariel @ 15:42 |

סוף סוף, חזרתי לארץ המובטחת. אין כמו בבית!

So, since Sunday I`m back home. That's a wonderful felling. Just like grandma said (in translation from Swedish): Away good, at home best...

About the future of this blog: now it will go out for a vacation (this time the blog, not me... :), but maybe I will return with a future blog (this or another), documenting my university life, which will begin in a week and a half in Jerusalem in the departments of Physics and Linguistics (feel free to write me if you want it). Till then, farewell for all the loyal readers!

// posted by Ariel @ 20:25 |

I am a bit unsober now due to a capinhera, so my post might not be fully coherent...
Anyway, I got Wednesday to Brasil, and saw the falls from the Brasilian side. They are very impressive from there too - one can get a more panoramic view, and water spray from the Devil's throat. Here are some pictures from both sides of the border.
On Thursday I went to a short stroll in Ciudad del Este, Paraguay. I was told there are a lot of cheap electronics there, so I expected to find a shopping mall there. It turns out (after a quasi-traffic jam on the bridge to Paraguay) that virtually all the city entrance is a city mall. Anyhow, I didn't find what I was looking for.
On the afternoon I visited Itaipu, the largest hydroelectric power plant in the world, a joint facility owned by Brasil and Paraguay.
On the evening of the same day I took the night bus to Sãu Paulo, and here I am. Luckily for me, I got to the city just on time to see the Modern Art Bianal, which according to Footprint is the most important modern art event in Latin America. I didn't manage to see all of it - there were a lot of art works (even one from Israel by Doron Rabina), but indeed there were some interesting pieces of art. A most intriguing one was of the Bulgarian artist Rassim, who underwent a circumcision operation and filmed it, to "better understand other religions and ethnic groups".
Tomorrow I will take the flight back home! For all interested (I suppose none) I will land at Natbag at Sunday 14:55, with Air France flight AF1620 from Paris. You could check in the Airport's site for updates. The date of the croquet party will be announced separately.

// posted by Ariel @ 06:05 |

What a splendid day! Today I visited the Argentinean side of the falls. Indeed, I really feel this is the Grand Finale of my trip.

I first started by walking some of the different trails around the waterfalls. One of them is on an island in the middle of the river, where at some point the water from the San Martin waterfall comes spurting on you. The waterfalls are, as promised, very impressing, and there is a lot of water falling in them. After the walking I went on a boat trip that went into the San Martin waterfall. Although I was warned I will be wet, I somehow didn't realize I will be totally and absolutely soaked from bottom to top. So after this I had to continue my excursion quite wet, but it didn't really matter - as it started raining... To defy the weather I ate an icecream, ate lunch, and took the train that goes to "La garganta del diablo", the most impressive waterfalls in the park (luckily it stopped raining). The park authorities have constructed a catwalk that goes very near to the falls themselves over the Iguazú river (after the last catwalk was washed away in 1992). No words (that I know in English) could describe this waterfall. You just have to be there and see the sheer amount of water thundering down, and then raising a haze of ten meters at least while hitting the lower part of the river (which is barely seen, due to the haze). Adding to the drama are the birds which for some reason are flying above the water back and forth.
After seeing this dramatic scenery I just had time to go and visit the Macuco Trail - a short hike they have in the park. The trail was really nice and in the end it comes to a natural pool created by another waterfall. The hour was already quite late, so I assumed that I am the last visitor there and started to get off my clothes (well, just the pants, as I didn't have anything else on me, as all the clothes but the fleece were wet, and the fleece was too warm), to swim nude in the swimming pool. However, I was wrong, but I realized that just in time. Instead, I changed to my red underwear, and used them as a swimming suit, which was fine enough, because they were already totally wet due to the boat trip.
On the way back, I was really the last one, and the trail began to disappear in darkness while small red points (a type of light emitting insects) appeared in the air. That was really a beautiful ending to a beautiful day, and I just got in time to the last bus back to Puerto Iguazú.

And, while reflecting on my last posts, I thought about a funny pun: Sin-a-gauge.

// posted by Ariel @ 03:37 |

I got to Puerto Iguazú this afternoon, after too much hours in a bus. Today I ate pizza. Tomorrow I will go and see the Argentinian side of the waterfalls.

// posted by Ariel @ 02:23 |

As I found a synagogue in Salta I spent Yom Kipur with the Jewish community there (it turns out there are two synagogues, as they are something as 500 Jews there, but I discovered that only later). The people there were very nice. I got to carry the Sefer Tora, and I was even invited to dinner (after Yom Kipur, naturally).
So, I postponed my bus trip to Sunday evening. On Sunday I walked up the hill they have near the city - and went down with the cable car (that was quite fun!). On the afternoon I took the bus to Resistencia, and here I am, waiting to the continuation bus to Puerto Iguazú.

// posted by Ariel @ 13:05 |