המסע המופלא

Here are just some poems in Hebrew I wrote during the trip, but haven't uploaded at the time. Now I do it as I'm preparing the hard-copy of the blog.

כמעט שנה חלפה מאז שחזרתי מהטיול, ושנת הלימודים הראשונה שלי באוניברסיטה העברית הסתיימה (לא כולל מועדי ב'). התחלתי כבר להדפיס חלק מהתמונות והחלטתי שזה הזמן גם להדפיס את הבלוג, כדי לשמור עותק קשיח שלו. לרגל המאורע החגיגי, החלטתי להוסיף כמה שירים והגיגים שכתבתי במהלך הטיול בפנקס הכתובות שלי, אבל לא העליתי בזמנו לרשת (כנראה, כי לא הייתה עברית זמינה).

במהלך הטיול באי השמש (ב-8.7.04) כתבתי שני הייקוים:

על אי השמש
אגם תכול מול רקיע
דרך לפסגה

הר כמו צב רובץ
עב משתקף במים
דרך ארוכה

אני חושב שההייקו השני מתייחס לנוף הבא:



וזו ההשראה לראשון:



במהלך הטיול עם אלעד וגיא מקריית-אונו היו לי לבטים קשים כיצד להמשיך את הטיול (אם ללכת להתנדבות בפרו אם לאו , נדמה לי). לפני ההיקוים שירבטתי את ההגיג הבא: "הפחד מחרטה הוא המשתק אותי?"

לאחר מכן הגענו לאוליאנטאיטמבו (בדרך למאצ'ו פיצ'ו). נדמה לי שלא הרגשתי כל כך טוב, אבל כדי להעביר את יום ההמתנה טיילתי קצת לאורך הנהר (כך כתבתי בפנקס אבל נדמה לי שזה היה בעצם נחל) וכתבתי עוד הייקו (סוגה ספרותית חביבה עלי) ב-17.7.04:

במים גועשים
אבן עומדת בלי נוע
סערה קרבה




כחודש מאוחר יותר הייתי במסע בג'ונגל עם היידן, ורה ומרקו (אגב, עם היידן האוסטרי שמרתי על קשר מסויים בדוא"ל). ביקרנו בקהילה אינדיאנית בביתניה ורחצנו שם בבריכה טבעית שנוצרה באפיקו של הנחל. בעודי מתייבש בשמש כתבתי את שני ההייקוים הבאים ב-28.8.04:

מעל הבריכה
מונח גזע עץ גדול.
מי הניח אותו?

הדגים אינם
נראים. אך צילם נראה
היטב בבריכה.

והוספתי: "ביתניה -מקום שטוף שמש ורגוע בג'ונגל הפרואני"



בהמשך המסע כתבתי את שני השירים הכאים (ההערות בסוף השיר הופיעו בפנקס):


דרך הכילה
אני רואה
שני אנשים
עצים טרופיים
צלחת לווין
ליד בית עץ
בעודי שותה
יין קידוש מתוק
בערב שישי
חצי שנה לשחרור.

(3/9/04, עולם חדש)

מגיע הרגע הזה
שבו הספינה יוצאת מהנמל
ואתה מרגיש
רוח חדשה מנשבת בך.
הקשיים של אתמול והבוקר
נראים רחוקים
חסרי משמעות
לנוכח הדרך

(5/9/04, היציאה מטימפיה לעבר פונגו דה מניקה, לאחר קלקול קיבה)


אם אינני טועה, הסיבה ששתינו יין באותו ערב, הייתה כי מרקו (הפרואני) הזהיר אותנו לבל נעבור עם אלכוהול בפונגה דה מניקה, שמא הדבר ישית עלינו מזל רע. זה לא הפריע לורה (הפינלנדית) להטמין בתיקה ליקר סלמאק פינלנדי שממנו נהננו מאוחר יותר, בעת הטיול הרגלי. הנה תמונה שאולי צולמה בזמן השייט מטימפיה, ואולי לא:



אולי היה עלי לציין את זה בתחילת הרשימה הזו - סבי ג'ורג' נפטר ביום שישי האחרון. יוצא, שהשהות שלי בסטוקהולם לפני שנה ושליש, הייתה הפעם האחרונה שראיתיו. עכשיו, כשאני קורא שוב את קטעים שכתבתי בסטוקהולם, אני שם לב שכל לא הזכרתי שלנתי אצלו כל הזמן הזה (ואצלו אף כתבתי את השיר שמופיע שם) ויחד איתו הלכתי למוזיאון, להצגה, לפלאפל... כנראה אז לא חשבתי שלא אראה אותו שוב. יהי זכרו ברוך.

// posted by Ariel @ 19:54 |